עשייה- ההכרח והמנוע לעשייה

אין מה לעשות- יש דברים שחייבים לעשות. ובתקופות של שחיקה, אין דבר קשה יותר מלעשות. זה כאילו המוח מסרב לתת לרגליים את הפקודה לקום ולידיים את הפקודה לפעול. הטריק שבלנטרל את התחושות הקשות שמונעות ממנו לעשות או לעשות ללא חשק, היא להבין את המשמעות והחשיבות בפעולה שאנחנו מתקשים לעשות, ברגע שניתן משמעות לפעולה זה יתן לנו את הכוח לקום ולבצע אותה. קחו לדוגמא הכנת ארוחת ערב, לפעמים העייפות מהיום הארוך מב4שת מאיתנו לנוח אך בו זמנית הצורך להכין את האוכל הוא בלתי נמנע, אז נעצור לרגע ונחשוב על הכנת ארוחת הערב כמתנה לגוף שלנו, אם נחשוב על המשפחה שלנו שתהנה ממנו, על הזמן המשפחתי שנחווה כשנאכל יחד כמשפחה, התחושה בגוף תשתנה לאט לאט ומעייפות חזקה נתחיל לחוות התרגשות ורצון לעשייה. אני אוהבת בזמנים כאלו לחפש מתכון למשהו שאני יודעת שהילדים מאוד יאהבו וקל להכנה וזה מדרבן אותי לקום ולעשות בשמחה למרות העייפות.

דבר נוסף שחשוב שנבין לגבי עשייה, היא שהתכלית שלה איננה תלויה תמיד רק בתועלת שהיא מביאה. אין דבר כזה משימות קטנות. ההפרדה שאנו נוטים לעשות בין עשייה משמעותית לעשייה לא משמעותית טמונה בכך שאנו נוטים לחשוב בצורה של הפרדה. אבל האמת היא שהחיים הם מכלול, והם מכילים בתוכם גם את זה וגם את זה. זה לא פשוט למצוא משמעות והנאה בכל עשייה אבל עלינו לזכור שכשאנו סובלים מהעשייה שלנו, סימן שקישרנו אותה למשהו אחר שגורם לנו סבל. העשייה עצמה היא רק עשייה, פעולה טכנית שאנחנו מבצעים באופן טכני. את התחושה שלה היא גורמת לנו, אנו מנכסים באמצעות המשמעות שאנו יוצקים לתוכה. 

צורך גובר במשמעות

בדבר אחד אין ספק- דווקא בזמן הזה אנחנו זקוקים למשמעות. אבל אז עולה השאלה האם תחושת משמעות היא תוצר של הנסיבות, או שמא דבר שביכולתנו ואולי אפילו באחריותנו ליצור? 

התשובה לשאלה הזו מקורה בדבר אחד, והיא העובדה שאין שום דבר שמבטיח שאם יהיה לנו אותו, הוא יתן לנו תחושת משמעות. משמעות נוצרת כאשר מערך הצרכים, האישיות, האמונות ותפיסת העולם שלנו נמצאים בהלימה או במימוש מסוימים עם המציאות. כך ניתן להבין כי הדברים המביאים אותנו לתחושת משמעות משתנים מאדם לאדם, בהתאם לאותו מערך. וזאת בדיוק הסיבה שחקירה עצמית שאותה מבקשת מאיתנו השחיקה לבצע חיונית גם להשגת תחושת המשמעות. 

חשוב להבין שמשמעות לא מתבטאת אך ורק בדברים גדולים להפך, היא לרוב נמצאת בדברים הקטנים והיומיומיים שאנו עושים. 

אני אוהבת לומר שהחיים כמו גידול ילדים, בניית עסק הם ריצה למרחקים ארוכים, נכון שלעיתים ישנם מקטעים שבהם אנחנו רצים מהר יותר "ספרינטים" אבל חשוב שבכל מקטע, לאחר כל יעד שהגענו אליו ניזכר במשמעות של מה שעשינו עד כה ומה החשיבות של המשך הדרך. רבים מאיתנו עוסקים בימים אלו בנושאים ברומו של עולם, כדוגמתם של שלום, פוליטיקה, סדר עולמי, ועוד. ל״אדם הפשוט״ שיושב בבית עלולה להיווצר התחושה כי בזמנים כל כך קריטיים החיים הקטנים שלו הם חסרי משמעות, או שלמעשים שלו אין השפעה על התמונה הגדולה. האמת היא, שבימים אלו ממש אנחנו נפרדים מעידן הנפרדות, בו אנו כאנושות מחכים למנהיג אחד שיושיע אותנו. אנו נמצאים בדיוק בשלב בו אנו מבינים, הלכה למעשה, שאנחנו המנהיגים של עצמנו, כל אחת ואחד מאיתנו. עניין זה יוצק משמעות רבה לכל דבר שאנו עושים ביום יום שלנו, ולו הכי קטן. כי כל דבר קטן כזה משפיע על דבר קטן אחר, ובשרשרת המעשים הללו נוצר בכל רגע העולם כפי שאנו מכירים אותו היום. ריפוי השחיקה לא נחוץ רק כדי שכל אחד ירגיש יותר טוב עם עצמו. הוא נחוץ כדי שנייצר בתוכנו ומחוצה לנו חיים משמעותיים לכולם. 

השורה התחתונה

בסופו של דבר וכמו תמיד, מה שאנחנו מדברים עליו באמת זו אהבה. שחיקה מסמנת לנו צורך בשינוי, והשינוי שמבקשת ממנו הנשמה בעזרת השחיקה יכול לצמוח אך ורק מתוך אהבה וחמלה. 

היו סקרנים לגבי השחיקה שלכם. התבוננו בעצמכם מבלי לשפוט. דעו שמסתתר מאחוריה כאב, ושלכאב הזה יש תרופה. צריך רק להבין מהי התרופה הזו, מה שמתקשר לצרכים הלא מסופקים שבפנים. זוהי הזדמנות בלתי רגילה לדיוק של כולנו ביחד, וגם כל אחד מאיתנו בנפרד, זקוקים עכשיו. זוהי עוד אבן חשובה בדרך, ולא גזירה הרת גורל. 

שתפו אותי  כאן בתגובות בתובנות שלכם לגבי המאמר הזה,  מה עוזר לכם להתמודד עם שחיקה? זכרו שהתשובות שלכם יכולות לתת רעיונות גם לאנשים אחרים .

שתהיה לנו שבת שלום 

עם בשורות טובות ומשמעות בעשייה היומיומית שלנו,

שלכם,

רקפת