בימים אלה, כשהלב הקולקטיבי שלנו פועם בעוצמה חסרת תקדים, אנו עדים לתופעה מופלאה. לראשונה מזה זמן רב, עם ישראל לא רק מתאחד בכאב, אלא גם בשמחה. כשראינו את החיבוקים המרגשים של השבים הביתה, כשצפינו בדמעות השמחה של המשפחות המתאחדות, הרגשנו כולנו את הדופק האחד של האומה. זוהי תקופה של טרנספורמציה עמוקה, שבה אנו מתחילים לטפס במעלה הסולם הרוחני בדרך חדשה ומפתיעה.

בואו נצא יחד למסע מופלא דרך עשר הספירות, מסע שהפעם מתחיל דווקא מלמטה – מהמלכות אל הכתר. זהו מסע של ריפוי, של התעלות, של גילוי מחדש של האור שבתוכנו.

 במסע דרך ספירת היסוד, אנחנו מתחילים בריפוי הלב. כמו שאמר רבי נחמן מברסלב: "כשהלב נשבר, אור חדש יכול להיכנס פנימה". הלב הפצוע שלנו מתחיל להיפתח מחדש, לא מתוך פחד או הגנה, אלא מתוך הבנה שהדרך קדימה היא דרך האהבה והחיבור. זה המקום שבו אנחנו מזהים שיש לנו פצע פתוח בלב, שאנחנו על הקצה, ומתוך ההכרה הזו מתחיל תהליך הריפוי.

 כשאנחנו עולים אל ספירות ההוד והנצח, אנחנו מגלים את סוד האיזון. כאן טמון סוד נפלא של הקבלה – היכולת לקבל ולתת בו-זמנית. כשאנחנו נותנים מתוך שפע, הכלי שלנו מתרחב, ואנחנו מסוגלים לקבל יותר. זוהי ספירלה אינסופית של צמיחה והתפתחות. בשלב הזה אנחנו שואלים את עצמנו: מה הלב שלנו באמת רוצה להרגיש? איך זה נראה כשאנחנו פועלים מתוך מקום של נתינה ולא של לקיחה?

 בספירת התפארת אנחנו מגלים את הנקודה הנפלאה שבין גבורה לחסד. כאן אנחנו לומדים להחזיק יחד את הכבוד ואת האהבה, את הגבולות ואת החמלה. זה המקום שבו אנחנו מבינים שהאהבה האמיתית היא לא רק רגש – היא דרך חיים. כשאנחנו בתפארת, אנחנו חווים את ההרמוניה העדינה בין לתת ולקבל. אנחנו בנתינה כי אנחנו אוהבים וכי יש לנו כבוד, והאיזון מגיע מתוך היכולת שלנו לקבל בחזרה.

 כשאנחנו ממשיכים לעלות, אנחנו מגיעים אל הדעת, הבינה והחכמה. כאן מתחילה ההבנה המשמעותית – שכל מה שקראנו לו "אהבה" הוא בעצם משהו הרבה יותר גדול. האהבה היא החיבור עצמו, היא הבריאה עצמה. בשלב הזה אנחנו כבר לא רק מרגישים אהבה, אנחנו מבינים ויודעים אותה בהוויה שלנו. אנחנו מגלים שהאהבה היא לא רק ביטוי של רגש, היא המהות של הבריאה כולה – החיבור הטהור שמחבר את כל מה שקיים.