מאמר על שינוי פוטנציאלים, בהמשך למאמר על שבריריות הזמן

היי אהובים, בשבוע שעבר כתבתי מאמר על שבריריות הזמן בו דיברנו על המשמעות של המילים ״שבריר שנייה״, ועל מה שקורה בתוך רגעים ובתוך הרווחים שביניהם, הייתי רוצה לחדד היום את הנקודה המשמעותית ביותר לנו בימים האלה- והיא היכולת שלנו לפעול בתוך אותם שברירים ורווחים, ולשנות פוטנציאלים של דברים שעתידים (או לא…) להתרחש. 

ראשית, יש להבין מהו פוטנציאל וכיצד הוא פועל. לכל דבר בחיים יש פוטנציאל להפוך למשהו אחר או להישאר בדיוק כמו שהוא. הפוטנציאל למשהו נוצר כ-40 ימים לפני שאפשרות הבחירה נכנסת למרחב הזמן שלנו ולמחשבה שלנו , למעשה הפוטנציאל עצמו נוצר במרחב שנמצא מחוץ לזמן כנקודה במרחב , לאחר מכן הוא הופך לקו , או יותר מדוייק להגיד חץ והוא מתחיל לנוע בתנועת האינסוף ולאסוף לתוכו את האפשרויות השונות והתנאים השונים שצריכים להתקיים עבור כל אפשרות, לאחר מכן תנועת האינסוף של הפוטנציאל הופכת למאזניים וזה הרגע בו הפוטנציאל נכנס לתודעה שלנו. ברגע היווצרות הפוטנציאל הוא תמיד 50% 50% לכן תמיד ניתן לשנות אותו. 

למעשה יש 2 דרכים לשנות הפוטנציאל , האחת היא הדרך של העבודה הרוחנית כפי שהתחלנו לעשות בתהליך שפרסמתי השבוע ביום שלישי בעמוד הפייסבוק שלי וכפי שעוד נלמד בקורס שליחים.

והשנייה היא הדרך הארצית , עליה ארחיב בפסקה הבאה , אך לפני כן חשוב לזכור שהזמן הוא מושג שבני האדם משתמשים בו ואפילו נשענים עליו כדי להסביר דברים, לפעמים אותה התייחסות לזמן אפילו פוגעת בנו כמו התייחסות לתהליך של הזדקנות הגוף בו אנחנו "מאשימים" את הזמן בשינוים שקורים בגוף שלנו, כשלמעשה הגוף שלנו תמיד משתנה כי הכל תמיד נמצא בתנועה ולאן תלך אותה תנועה תלוי בנו. 

אחת הדרכים להבין שהזמן משרת אותנו ונתון לשינוי הוא הזמנים השונים בכדור הארץ, בצד אחד של העולם תאריך אחד ובצד השני תאריך אחר. האם אדם שטס ממדינה אחת לשניה וחוזר אחורה בשעות היום, ביטל את היום שכבר קרה, האם הוא נסע אחורה בזמן? 

באו נחזור לדבר על הדרך הארצית בה אנחנו יכולים לשנות את הפוטנציאל. ניקח לדוגמא את השולחן שאני כותבת עליו. השולחן עשוי מעץ לבן, אך יש פוטנציאל שמחר מישהו יחליט לצבוע אותו בכחול והוא יהפוך לשולחן עץ כחול. לפני שדברים מתממשים במציאות, בדיוק בתוך אותם שברירי שניה שעליהם דיברנו בשבוע שעבר, יש אפשרות שהם יתרחשו בצורה אחרת לגמרי. הפוטנציאל הוא כל האפשרויות, כל הצורות שבאופן תיאורטי יכולים לעטות על עצמם דברים בתוך המציאות הפיזית הממשית. 

לפני שפוטנציאל מתממש, הוא כאילו ״מתחרה״ בכל הפוטנציאלים האחרים, שקיימים במקביל אליו. אפשר לחשוב על דבר שאירע במציאות כמו על הזרע המהיר והחזק ביותר מכל הזרעים, שהגיע אל הביצית, עבר את כל המכשולים והפך ביחד איתה לעובר. לפני נקודת המימוש וההכרעה של הפוטנציאל, בה אנחנו כבר רואים בעיניים שלנו תוצאה מוגמרת, הסיכוי של כל הפוטנציאלים הוא שווה ערך- הם מתחילים באותה נקודת התחלה. אם השולחן שלי כרגע בצבע לבן, יש 50 אחוז סיכוי שמחר הוא יהפוך כחול ו50 אחוז שלא. השאלה הגדולה היא כמובן איך מתקבלת ההכרעה- איזה פוטנציאל יתממש? 

כאן בדיוק נכנסת ההבנה החשובה של מה שמתרחש בתוך שברירי השנייה. אם כל אחד מהפוטנציאלים נמצא באותה נקודה בדיוק כמו כל שאר הפוטנציאלים, זאת אומרת שחייבת להיות סיבה לכך שפוטנציאל אחד התממש מולנו, והשני לא. הסיבה לכך היא פשוטה, ומורכבת מכמה גורמים מנטליים שמקורם, למרבה ההפתעה, מצוי בתוכנו! אלו הן חדשות טובות, כי אם הסיבה להכרעת פוטנציאל כזה או אחר היא אנחנו, זה אומר באופן חד משמעי שיש לנו את האפשרות לקבוע איזה פוטנציאל יתממש ואיזה לא. 

אותם גורמים מנטליים מכריעים הינם הכוונות שלנו, האמונות שלנו, הרגשות שלנו, והמחשבות שלנו לגבי אותו עניין שבתוכו גלומים כלל הפוטנציאלים. התדרים שמשתחררים מאיתנו לגבי אותו עניין, הם שיכריעו איזה פוטנציאל יתממש כאן אצלנו, ואיזה יתממש במימד אחר. אבל על זה נדבר עוד מעט. 

מי מכם שצפה בסרט דלתות מסתובבות, יכול לדמיין איך פועלים פוטנציאלים. אנו יכולים כל הזמן לבחור בדלת אחת או אחרת, בשביל אחד או אחר. אנחנו לא יודעים מה מסתתר מאחורי אותה דלת או בהמשך של אותו השביל, אבל דבר אחד אנחנו כאן יודעים- האופן שבו אנחנו מרגישים, חושבים ומאמינים הוא מרכיב מרכזי בתהליך היצירה של הרגע. מה שמתחולל בתוך שברירי השנייה הוא שיקבע מה יתרחש במציאות בשבריר השנייה הבא. כל הגורמים המנטליים שלנו הם בעצמם המתכון ליצירת הרגע הבא. בעיניי זו הבנה חשובה שמשפיעה על כל כללי המשחק.