You are currently viewing "לתת את הנשמה ואת הלב, לתת כשאתה אוהב"

"לתת את הנשמה ואת הלב, לתת כשאתה אוהב"

"לתת את הנשמה ואת הלב, לתת כשאתה אוהב",

שר בועז שרעבי והתכוון לאהבה ללא גבולות. אבל איך אפשר לתת אהבה ללא גבולות בתוך הגבולות שלנו?

במאמר של שבוע שעבר דיברנו על החשיבות של להיות בנתינה ובקבלה וציינתי שכשאנחנו נותנים לאדם אחר אנחנו מרגישים נחוצים ומסופקים מעצם זה שהייתה לנו אפשרות לתת.

אבל מה קורה כאשר הנתינה שלנו חוצה את הגבולות שלנו ומתחילה לשאוב מאיתנו אנרגיות? איך נדע מתי הנתינה מרוקנת אותנו והגיע הזמן לשים גבולות ואיך להימנע מלהגיע לתחושות הללו מלכתחילה?

הרבה פעמים עצמאיים שמחוברים ליעוד שלהם ובעיקר מטפלים, משתפים אותי בקושי שלהם לאזן בין הרצון לתת לבין התחושה ששואבים מהם אנרגיה. רבים מהם אפילו מונעים מעצמם להגדיל את העסק שלהם בגלל הפחד שהם לא יוכלו לעמוד בציפיות של הלקוחות שלהם

וכל זה בגלל שהם לא רוצים לאכזב את הלקוחות שלהם.

התחושה הזאת קיימת גם אצל סבתות רבות בעיקר עכשיו בחופש הגדול כשהן רוצות לעזור לילדים אבל הצורך של הילדים לעזרה גדול כל כך ולא מאפשר לסבתות להמשיך ולשמור על האורח חיים שלהן במקביל.

(כמובן שאלו רק 2 דוגמאות ויש עוד המון.)

אז איך מצליחים להיות בנתינה תוך כדי שמירה על הגבולות שלנו מבלי לאכזב את הצד השני?

קבלו עכשיו ובחינם סדרת סרטוני הדרכה לחיים של בחירה חופשית

נתחיל מבדיקה עם עצמנו עד כמה נכון לנו להיות בנתינה ומתי היא מפסיקה להיות לנו נעימה, לדוגמא כבעלת עסק אני יכולה להגדיר לעצמי שעות עבודה ברורות לקבלת קהל ובנוסף שעות שבהם אני זמינה לענות להודעות.

אם ניקח את הדוגמא השנייה, הסבתא יכולה להחליט על ימים שבהם היא כן פנויה לעזור וימים אחרים שלא.

שימו לב כדי שבאמת נוכל לעמוד במסגרת שנעימה לנו חשוב שנדע מה קורה בשעות/בימים שבהם אנחנו לא פנויים. לדוגמא בשעות שבהם אני לא עובדת אני עם הילדים או בשעות שבהם אני לא מטפלת בנכדים אני בחוג או בטיול. כשאנחנו יודעים שהשעות האלו מיועדות למשהו אחר שחשוב לנו, יותר קל לנו להגיד לא וכך לא נתפתה ונחצה את הגבולות שלנו.

הדבר הבא שחשוב מאוד שנעשה הוא תיאום ציפיות ברור עם הצד השני כדי שהוא לא יתאכזב מאיתנו. כשאני הייתי מקבלת אנשים ליעוצים אישיים הייתי אומרת בתחילת השיחה שהפגישה שלנו היא שעה ושאני שמה שעון מעורר שיצלצל 15 דקות לפני תום הזמן כדי שנדע שעלינו להתכונן לסיום ולא נשאיר דברים תלויים באוויר.

כך, כשהשעון היה מצלצל המטופל ידע שצריך להתכונן לסיום והיה לו זמן לעכל את זה ולא להרגיש תלוי באוויר בתום השעה.

אפשר גם לומר למטופל שבמידה והוא ישלח הודעה הוא יקבל מענה תוך x זמן.

תאום הציפיות עוזר לצד השני לדעת מה הולך לקרות ולא יחשוב ששכחתי או שלא אכפת לי ממנו וזה מוריד את הלחץ משני הצדדים.

ולבסוף אחרי שבדקנו מה הם הגבולות שלנו ותיאמנו ציפיות חשוב שנשמור על הגבולות שלנו, זה אומר שאם הגדרנו זמן מסויים לעזרה אז אכן זה הזמן שבו ניתן מענה לא בזמן אחר. אחרת הצד השני ירגיש שהגבולות שלנו לא ברורים לנו ושיש אפשרות לשנות אותם ואז שוב נחווה תסכול שלא מכבדים את הגבולות שלנו ונהיה מותשים.

כשאנחנו שומרים על הגבולות שלנו זה מאפשר לנו מספר דברים:

  1. סדר- אנחנו יודעים מתי הזמן שלנו לכל דבר ומתי הזמן הפנוי שלנו לדברים אחרים שחשובים לנו.

  2. לתת באהבה כי אנחנו לא מגיעים לשחיקה.

  3. רצון לעשות עוד, כי אנחנו באמת אוהבים להיות בנתינה וכשהיא נעימה לנו ולא מתישה אותנו אנחנו רוצים לחוות אותה שוב ושוב.

  4. כבוד הדדי , הצד השני ירגיש שמכבדים אותו ואת הצרכים שלו בעזרה וגם אנחנו נרגיש שמכבדים אותנו ואת הזמן שלנו.

אז תנו לעצמכם גבולות שבהם אתם יכולים לתת אהבה ללא גבולות.

שתפו חברים נוספים שישמחו לקרוא וליישם,

ושתפו אותי אם גם אתם חוויתם את זה ואיך התמודדתם.

שבת שלום

רקפת

מוזמנים לשתף חברים נוספים על ידי לחיצה על הכפתורים מטה

פייסבוק
וואטסאפ
טלגרם
טוייטר

מסרים

המסר השבועי 9.3.25

היי אהובים, איך נוכל לראות מעבר למה שנמצא מולנו?השבוע המלאכים מזמינים אותנו ללמוד לראות מעבר למה שהעיניים הפיזיות שלנו קולטות – ולגלות איך לפתוח שערים

קרא עוד »

המסר השבועי 16.2.25

המסר השבועי מפי מועצת ישויות האור  היי אהובים,השבוע קיבלנו מסר עוצמתי ממועצת ה-18, שממש ברגעים אלו יוצרת עבורנו מימד חדש. אבל איך נוכל לאפשר לעצמנו

קרא עוד »

המסר השבועי 9.2.25

המסר השבועי מפי ישויות אטלנטיס 9.2.25 היי אהובים,תמיד לימדו אותנו שהתחלה חדשה מגיעה אחרי סוף, אבל מה אם אפשר להתחדש מבלי להרוס? איך נוכל לאתחל

קרא עוד »

המסר השבועי 2.2.25

המסר השבועי מפי אייזק ניוטון 2.2.25 היי אהובים,קרה לכם פעם שהרגשתם שאתם על רכבת הרים רגשית? רגע אחד למעלה, רגע אחר למטה והכול מתהפך. למה

קרא עוד »

כתיבת תגובה