היי אהובים,

לכבוד חג ט”ו בשבט ישבתי וחשבתי מה הוא מסמל עבורי… הטבע בכללותו מנגיש לנו, בני האדם, כל כך הרבה חכמה נשגבת. ביום הזה יש לנו הזדמנות לעצור, להוקיר תודה ולהתבונן כיצד אנחנו משתלבים בסינכרוניזציה המופלאה שלו, ואיזה מסרים עמוקים הוא מלמד אותנו – פשוט דרך האופן שבו הוא מתקיים.

אחד השיעורים הכי חזקים שהטבע נותן לנו הוא ההבנה שלכל דבר יש את הזמן שלו. עץ שנראה יבש ומת מחזיק בתוכו חיים שממתינים לרגע הנכון לפרוץ מחדש. פרח שנובל יכול להפתיע ולצמוח שוב, חזק ויפה יותר. ולפעמים, במשך חודשים שלמים נראה כאילו שום דבר לא קורה – אבל מתחת לפני השטח, הזרעים נובטים, השורשים מתבססים, תהליכים מתהווים. רק כשמגיע הזמן המדויק – פתאום הכל פורץ החוצה.

כמה זה דומה לחיים שלנו, נכון?

כמה פעמים הרגשתם תקועים, כאילו שום דבר לא זז? כמה פעמים חוויתם תקופות של קושי, של חוסר ודאות, של בלבול או אפילו של “כישלון”? כמה פעמים חלמתם על שינוי, אבל לא ראיתם את הדרך אליו?

הטבע מזכיר לנו משהו חשוב – גם כשנדמה שהכל תקוע, זה לא באמת כך. דברים זזים, משתנים, מתפתחים. פשוט לא תמיד רואים את זה מיד. וזה בדיוק המקום שבו אנחנו יכולים לקחת מהטבע כלי להתמודדות – אמון בתהליך. להבין שגם אם עכשיו קשה, גם אם אנחנו לא רואים תוצאה, דברים מתבשלים מתחת לפני השטח. כל רגע, כל ניסיון, כל קושי – הם כמו הגשם שמזין את האדמה, כמו הזמן שמאפשר לשורשים להתחזק. ובהתאם, גם אנחנו משתנים בדיוק באותו אופן, ולומדים להתמודד עם אותן אי-ודאויות, תקיעויות ושלל האתגרים שהחיים מציבים בפנינו יום-יום וזה מה שמצמיח אותנו גם כשנראה שהכל תקוע במקום.