"משנכנס אדר מרבין בשמחה" – זה לא סתם משפט, זו הבטחה אלוהית. אבל מה קורה כשהשמחה נראית רחוקה כמו קריעת ים סוף? כשהלב עדיין כואב וחושב על השבויים שלנו? דווקא ברגעים האלה אנחנו מוזמנים לעשות משהו שהוא מעל הטבע.

בימים האחרונים קיבלתי מסר מאוד ברור: משהו מיוחד קורה עכשיו. אתם יודעים, כמו בטבע – לכל דבר יש את הזמן שלו. פרחים פורחים בעונה מסוימת, פירות מבשילים בזמן שלהם. ככה זה גם ברוחניות – לכל דבר יש את הזמן האידיאלי שנקבע בשמיים. אבל לפעמים, כשאנחנו עושים עבודה רוחנית חזקה ביחד, אנחנו יכולים להקדים את הזמן הזה.

זה בדיוק מה שקורה עכשיו – בזכות כל העבודה הרוחנית שעשינו ביחד, הזמן הבשיל לפני התכנון המקורי. זה כמו שתיל שפתאום מתחיל לפרוח לפני העונה, כי קיבל בדיוק את התנאים הנכונים.

אולי אתם שואלים את עצמכם – למה דווקא עכשיו? למה לחבר את קריעת ים סוף לפורים? התשובה מדהימה: גם בפורים וגם בקריעת ים סוף קרה משהו שהוא מעל הטבע. בשניהם המצב נראה בלתי אפשרי – פעם אחת ים ענק שאי אפשר לעבור, פעם שנייה גזירה נוראית שאי אפשר לבטל. ובשני המקרים, בזכות האמונה והאחדות של עם ישראל, קרה נס שהוא מעל לטבע.

בחניכה המיוחדת הזו אנחנו הולכים לעשות משהו דומה. המסרים שקיבלתי מראים שהשבויים כבר מוכנים לחזור, ואפילו אצל השובים שלהם משהו התחיל להשתנות. זה בדיוק הזמן לעשות את הצעד הבא – להקדים את הנס.