איך אני כאמא הופכת את הילדים שלי לצוות בינהם ואותנו, כולנו יחד עם בעלי לצוות של משפחה אחת? האם זה שאנחנו גרים תחת אותה קורת גג הופכת אותנו או שאנחנו שומרים על מסורת מסויימת הופכת אותנו לצוות? בעיני ממש לא.

התחלתי לחשוב על אחיות שלי, שם אני מרגישה שאנחנו כן צוות אפילו שלכל אחת יש משפחה ועסק שהיא מנהלת ואנחנו לא מתראות כל כך הרבה עדיין יש תחושה פנימית של צוות.

אז מה גורם לי להרגיש צוות אחד עם אחיות שלי ואיך אני מביאה את זה לתוך הבית שלי?

הדבר הראשון שהבנתי זה שלצוות יש אמונה משותפת, אפילו חלום/חזון משותף.

הדבר השני, שחברי הצוות עוזרים אחד לשני לשמור על האמונה והחזון המשותפים האלה גם בזמנים שיותר קשים.

הדבר השלישי, שהצוות עושה פעולות למען אותה מטרה משותפת, הוא לא משאיר את זה רק בתאוריה אלא מייצר פעולות שחלקן יבוצעו יחד וחלקן בנפרד אבל החשיבה על הפעולות תהיה משותפת כי הסיעור מוחות יתרום להתפתחות של החזון המשותף.

והדבר הרביעי והכי חשוב שלכל חבר צוות יש חלק, יש תפקיד, יש משמעות וכל שאר חברי הצוות תומכים בו ודוחפים אותו להצליח ומזכירים לו כמה הוא חשוב ומשמעותי בתוך הצוות הזה ושבלעדיו הצוות לא יהיה שלם.

אחרי שהבנתי את כל זה ישבתי בטיסה חזרה הביתה והכנתי תכנית איך אני הופכת את המשפחה שלי לצוות. ואז נזכרתי שהמסר היה שאם נצליח לעשות את זה בתוך ביתנו נשפיע גם על שאר העולם.

אנחנו בשיעור של אחדות, שיעור שמדבר על ראיית החזון המשותף והחשיבות של כל חלק שקיים ליצירת השלם, גם של אלו שלא חושבים כמונו ואולי אפילו נגדנו. אם נצליח לייצר צוותים קטנים עם משהו משותף בינהם וזה יכול להיות כל דבר, לאט לאט הם יגדלו לידי צוות ענק שפועל יחד למען חזון משותף.

תזכרו שבסופו של דבר כולנו, לא משנה מאיפה אנחנו ובמה אנחנו מאמינים, כל בני האדם רוצים שיהיה להם טוב, להרגיש אהובים, שיש להם מקום בטוח בעולם ושהם חלק ממשהו גדול יותר.

בואו נתחיל לבנות את הצוותים שקרובים אלינו ומשם נגדל.

אני אשמח לקרוא את התגובות שלכם מה לדעתכם הופך קבוצה לצוות אמיתי.