חפץ שאנחנו צריכים כמו מיטה עבור -חיית המחמד שלנו או לפעמים אפילו חפץ שאין לו שימוש פרקטי אבל יש לו ערך סנטימנטלי והוא משמח אותנו כמו משהו שקנינו בטיול עם אדם אהוב וזה מזכיר לנו את הזמן שבילינו יחד.
ובהקשר הזה, חשוב מאוד שחפץ סנטימנטלי יהיה כזה שמחזק אותנו ומשמח אותנו ולא כזה שמעציב ומכאיב לנו. לכן, מומלץ מאוד שלא להשאיר בחדר השינה שלנו תמונות של יקרים שלנו שנפטרו כי לא היינו רוצים להנציח את כאב הלב ואת האובדן לפני השינה ובכל קימה בבוקר. זה מעצים ומחבר לשים לאותו אדם שנפטר או אנשים שכבר לא איתנו פינה בבית שבה אפשר להדליק נר, להתחבר, לחשוב עליהם ובעיקר, להתחזק מהחיבור ולתת מקום לזיכרון שלהם.

אנחנו רוצים להשאיר במרחב שלנו חפצים שמשמחים אותנו, שעושים לנו טוב ומעצימים אותנו.

כך גם הזמן שלנו והמרחב האנרגטי שלנו. ברגע שהכוס הזו מלאה בדברים שאינם מדויקים, אנחנו לא פנויים לאנשים שאנחנו רוצים להקיף את עצמנו בהם, לרעיונות חדשים וממלאים, לעשייה מבורכת. לפעמים צריך לתת לכוס להתרוקן כדי להתמלא מחדש.

בנוסף, אנחנו נראה שכאשר אנחנו עוסקים בדברים שלא מדויקים לנו, אנחנו כל הזמן מתמודדים עם התנגדויות, דברים מרגישים תקועים. 

זה כמו לנסות להתיר סדרת קשרים בשרשרת שאף פעם לא נגמרת. במקום לקדם ולהתקדם יחד, כל התקשורת תהיה סביב בעיות וקשיים ותמיד יהיו רעשי רקע, דברים בתקשורת הזו שלא עד הסוף עובדים. קצת כמו להתיר קשר בשיער כשרוח חזקה מפריעה לנו כל הזמן. זה לא נעים ולא כדאי.

הניקיון הזה של המרחב שלנו, האנרגטי והגשמי, מביא אותנו לשאול הרבה שאלות לגבי מה האנרגיות שאני רוצה סביבי. כמו בדוגמה עם השידה – פסח מאלץ אותי לחשוב האם אני זקוקה לשידה הזו? מה הניצול האידיאלי לחלל שלי? איך אני רוצה שהבית שלי יראה? כך גם בניקוי המרחב האנרגטי שלי. למשל, בסיפור הזה של המתעניינת שדיברה לא יפה לצוות שלי, שאלתי את עצמי: מה הגבולות שלי? ואיך אני שומרת על הגבולות של אנשי הצוות שלי. למעשה, זאת שאלה של גבולות. וכאשר הגבולות שלנו נפרצים במקום מסוים, הם נפרצים במקומות נוספים עד שאני שמה לב ושומרת עליהם, עד שאני מציבה את הגבול מחדש. ממש כמו שאני ידעתי ששיח לא נעים כלפי מישהו מהצוות שלי הוא בגדר חציית גבול.
ולכן, בשאלה מה נכון לי? האם נכון לי להשאיר במרחב שלי משהו שגוזל ממני או מהצוות שלי אנרגיה, הייתי צריכה לחשוב איך אני רוצה לנצל את החלל הזה.

והבחירה לשחרר אותה הייתה מדויקת עבורנו בפינוי מקום לדברים מדויקים יותר ונכונים יותר שהוצאת האנרגיה בהם דורשים תהיה חיובית ומקדמת. 

זה נראה כמו דברים שוליים אולי. מה הערך הגדול בלהזיז שידה? בלשנות את החדר? או אפילו בלשנות או לפנות מערכת יחסים בחיים שלנו שכרגע לא מקדמת אותנו. אבל האמת שהתנועה תשפיע עלינו בכל המימדים. 

התנועה הקטנה הזו בחדר תביא איתה תנועה במרחבים אחרים; פתאום נרגיש שינויים ותזוזות בחיים המקצועיים שלנו, פתאום נפגוש אולי זוגיות חדשה ואולי גם דברים גשמיים. כי כשאנחנו מאפשרים לדבר מה לצאת מהמרחב, יש מקום לדברים חדשים להיכנס, להתחדש. 

אז שיהיה לנו חג חירות שמח, שהמרחב הגשמי והאנרגטי שלנו יהיה חלל בריא ושמח שמאפשר לכולנו חופש תנועה, יכולת לצמוח ומיקוד אנרגיה על הדברים שמקדמים אותנו ומשמחים אותנו. 

ושכל השבים יחזרו למשפחות שלהם כי המקום שלהם נשמר ומחכה שהם ישובו וימלאו אותו

אוהבת, 

רקפת.